גביית כתובה מוגזמת

נכתב ע"י מאיר עשור

 

גביית כתובה מוגזמת

במאמר זה נעסוק בנושא רגיש וחשוב אשר מעסיק רבים מדייני בתי הדין הרבניים בכל מיני קונסטלציות שונות ומגוונות. "גביית כתובה מוגזמת ומופרזת שלעיתים הסכום הנקוב בה מסתכם במיליוני שקלים" בעיקר נתמקד בשאלה האם כתובה מוגזמת היא חספא בעלמא (נייר נטול ערך משפטי) או שטר חוב בריא בר גבייה?

נסיבות שלפני הנישואין – המניעים לכתיבת כתובה בסכומים מופרזים הם רבים. אך רק המתחייב בכתובה יודע את המניע האמתי לכתיבת הסכום המופרז. נמנה כמה מהסיבות לכתיבת כתובה מוגזמת בכדי להבין את רוח הדברים: יש שאכן כותבים סכום גדול באמת ובתמים מתוך מחשבה טהורה וזכה שכשם שעכשיו הוא ובת זוגו אוהבים, כך לעולם לא ישתנו פני הדברים וכלתו אכן שווה אלפי אלפים. אך יש שסתם מגזימים בכדי להרשים את הכלה והחברים ושאר המוזמנים. ויש שפשוט מתחייבים וחותמים בלי להבין את ההשכלות של הדברים, בשעה שהם בשיאם של הריגושים ומן הסתם אינם חושבים על גירושין. ויש הטוענים שהוטעו על ידי מסדר הקידושין והשושבינים. ואחרונים חביבים הם אלו שמראש יודעים שהם נטולי משאבים, ואינם נזהרים וכותבים מספרים ללא כל מעצורים. לכל טענה מסוג הטענות שהוזכרו לעיל תוכל להיות השפעה בדרך ישירה או עקיפה, הצטרפות כסניף ואפילו כטענה בראיה, בבואנו לגבות את כתובת האשה. אך ישנם גם טענות שאינם עולות בקנה אחד עם רוח ההלכה וכללי הפסיקה. ועל הבעל לשלם את מלוא סכום הכתובה.

כתובה מוגזמת – התייחסות מפורשת לדין כתובה מוגזמת נידונה בפד"ר 1054415-2 בית דין רבני אזורי חיפה בהרכב הדיינים: הרב אברהם מאיר שלוש אב"ד. הרב חזן אברהם שמואל. והרב רפאל זאב גלב. לגבי כתובה שהסכום הנקוב בה 5.555.000 ₪ (כנראה כנגד עין הרע) ואלו דבריהם: הן אמת כי סכום הכתובה הנזכר גבוה מעל גבוה, ואפשר שנקבע רק לסימנא בעלמא. וכבר האריכו בזה בפסקי דין רבים אם יש בזה משום אסמכתא ובפרט בסכום שאי אפשר לשלמו "ונכתב כן רק לתפארת המליצה או לכבוד הכלה אבל לא לגוביינא" וכן מבואר בבית מאיר הובא בפתחי תשובה (אבן העזר סימן נ ס"ק ט) דכשם שהאומר אם אוביר ולא אעביד אשלם במיטבא לא חשיב גזים, כך המתחייב מעט יותר מדמי הבושת בצמצום הוי בכלל במיטבא. ומינה דאם התחייב סך רב יותר ודאי דהוי אסמכתא דומיא דאם אוביר אשלם אלפא זוזי עכת"ד. ולמעשה דבר זה נפתח בגדולים בפסק דין בהרכב הרב שאר ישוב כהן. הרב מרדכי אוריה. והרב חיים שלמה שאנן. ופורסם בפסקי דין רבניים חלק ט"ו עמוד 211. אודות כתובה שהתחייב בה הבעל סך של מאתיים וארבעים מיליון שקלים, וכתבו שם דאף שהבעל נשבע שבועה חמורה על דעת המקום ברוך הוא ועל דעת הנשבעים באמת, ואף גם זאת שקבל בקניין על כל האמור בכתובה בכל זאת אין השבועה והקניין חלים על התחייבות דמיונית זאת שאין ביכולת הבעל ורוב העולם לעמוד בה והדבר דומה לתנאי "על מנת שתעלי לרקיע" שאין בו ממש. וסוף דבר הכריעו שם שאף קניין בבית דין חשוב לא מהני בהתחייבות מוגזמת כזאת, מאחר שאין בית דין חשוב שיסכים לחיוב זה ועל כרחך שהדבר נעשה רק לכבוד ויש לפקפק אף בשבועה שנשבע החתן כמבואר ביורה דעה (סימן רל"ב סעיף ה') שהנודר בדבר שאינו יכול לקיימו אינו נדר עכת"ד. ויש להוסיף כי מרן הראש"ל זצ"ל בשות יביע אומר (חלק ה' אבן העזר סוף סימן יג) הביא דברי הרב עבודת השם (אבן העזר סימן י"ח דף קכ"ו ע"א) שהאריך למעניתו להסביר שאין לחוש למה שנוהגים להשביע החתן על ידי תקיעת כף ועל דעת המקום בלי שם וכינוי, כיון שלדעת רבנו תם והרא"ש (ריש נדרים) לא הויא שבועה כלל שהושבע כן מפי אחרים עיין שם.

כתובה לשם הכבוד – התייחסות מפורשת לדין "הכתובה נכתבה לכבוד בעלמא" אנו מוצאים בפד"ר 970017-8 בית דין רבני אזורי תל אביב יפו בהרכב הדיינים: הרב מאיר פרימן – אב"ד. הרב מאיר קאהן. והרב יצחק רפפורט. וז"ל אמנם לא הביא הבעל לעדות את הרב שהסביר לו, לדבריו, שהסכום אינו מחייב. אך מהכרת המתרחש בתחום הכתובות – הטענה מתקבלת על הדעת שכן ידוע שישנה כיום הבנה בציבור שהסכום הנקוב בכתובה לא מחייב וכו'… "אבל במציאות הקיימת היום שקיימים רבנים עורכי חופות שאינם מייחסים חשיבות לסכום הכתובה, הרי שיש בסיס לטענה שהכתובה נכתבה לשם הכבוד על דעת הרב שערך את  הכתובה". אמנם אין לקבוע מסמרות בנדון וכל מקרה יידון לגופו, "אכן בנדון דנן יש לתת משקל לטענה האמורה בהתחשב בעובדה שבשעת החתונה לא עמדו משאבים כלכליים לבעל וסכום של מליון שקל היה עבורו גוזמה גדולה"

כתובה ששולמה במלואה – ישנם מקרים בהם כתובה מוגזמת נגבתה במלואה וכמובן הכל תלוי בנסיבות שלפני הנישואין ואחרי הנישואין כל אחד לחוד ושניהם יחד לדוגמא: בפד"ר 843160/12 בית דין רבני אזורי נתניה בפני כבוד הדיינים: הרב שלמה שפירא – אב"ד. הרב אברהם מייזלס – דיין. הרב רפאל י. בן שמעון – דיין. נפסק שעל הבעל לשלם את מלוא סכום הכתובה 1.000.000 ₪. לאחר שבית הדין התרשם שדרישת האשה לשלום בית כנה. הבעל סירב בכל תוקף ודחה בשתי ידיים את הסיכוי לשלום בית, ופשוט רצה רק ליתן לה את גיטה. כמובן שההליך הצריך ביסוס הלכתי, תוך שזירת ההלכה עם המציאות הקיימת.

נסיבות שלאחר הנישואין – רבות הם הסיבות שבגינם האשה תפסיד כתובתה וכן לא מעטות הסיבות שבגינם הבעל יתחייב לשלם כתובה, והעיקריות שבהם, שנידונות בפני בתי הדין הרבניים ביום יום: הם מרידה של הזוג אחד בשני. בגידות ומעשי כיעור, אלימות ועוד… יש לציין ולהבהיר, גם פניית מי מהצדדים בבקשה לשלום בית, גירושין, מזונות או כל סעד אחר תשמש כסניף צדדי או מרכזי לחיוב או הפסד הכתובה בסופו של ההליך אותו אתם מנהלים.

לסיכום: החכם לא נכנס לאן שהפיקח יודע לצאת ממנו. היו זהירים והזהירו את הקרובים לכם לא להתחייב סכומים מוגזמים ומופרזים. במידה ונקלעתם אתם או הקרובים לכם להליך שסכום הכתובה הוא מעל ההיגיון הבריא; אל תהססו והתייעצו עם טוען רבני מוסמך הבקי בהלכות ובגישת פסיקת בתי הדין הרבניים. לא כל מקרה דומה לחברו ופעמים שפרט קטן משנה את כל התמונה "לטובה או לרעה". בהליך גביית הכתובה או בשמה היותר מקובל תביעת כתובה יש הלכות וכללים ברורים ולנו נשאר רק להיות מוכנים.

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.

לייעוץ וייצוג ניתן לפנות לכותב המאמר טוען רבני ומגשר דוד עשור 052-7196716

השאירו פרטים

מלאו את הפרטים לייעוץ מהיר

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support