טוען רבני או מגשר

נכתב ע"י מאיר עשור

טוען רבני או מגשר

במאמר זה נעסוק בדיון הלכתי אתי; הנוגע בכללי האתיקה והמוסריות של טוענים רבניים ומגשרים. ושניהם גם יחד. ובעיקר נתמקד בשאלה האם מגשר, שהינו גם טוען רבני יכול לשלב בין שני תפקידים חשובים אלו בו זמנית. ולהשתמש במידע אליו נחשף בהליכי גישור, במסגרת תפקידו כטוען רבני, כאשר נתבקש על ידי מי מהצדדים לייצגו בנושא שלא צלח את ניסיונות הגישור. מה גם שבחוק הגישור החדש מצוין שטוען רבני מוסמך רשאי להיכלל ברשימת המגשרים כשם שפסיכולוג ועורך דין או בעל תואר ראשון רשאים וממילא דין זה דורש בירור עומק.

מגמת הגישור תופסת תאוצה

עדים אנו לרוח חזקה של הליכי גישור הנושבת בארצנו מאז כניסתו של חוק הגישור לתוקף (7.2016) מרכזי גישור חדשים נפתחים כמו פטריות לאחר הגשם. אותו גשם של סכסוכים ומלחמות משפטיות קטנוניות ואינסופיות בהם מאסו המחוקקים. חוק הגישור החדש; נועד בכדי לאזן את רמת האמוציות בין בני הזוג טרם יחלו בהליך משפטי, תוך הזנתם במידע רלוונטי הנוגע למצבם. הסברה מתומצתת על ההשלכות של הליכי הגירושין. אולי ייאותו לחזור בהם מהליך כאוב זה. ובמידה ואין מנוס מגירושין לנסות להסדיר את ההליך בדרכי גישור: הסכם גירושין בבית הדין. או הסכם ממון בבית משפט. ולעבור יחד עם בני הזוג על מכלול הפרטים. וכל זאת בכדי למנוע מציאות כואבת שחווים בני זוג בהליכי גירושין ולפעמים מציאות עכורה זו אף גולשת לילדים. וכשמם של ארבעת המפגשים הללו מהו"ת (מידע הערכה/הסברה ותיאום).

גישור טרם החוק

הליכי גישור קיימים עוד הרבה לפני שהשכילו המחוקקים שיש לאכוף במידת מה על הצדדים המסוכסכים, לנסות להתפשר ולגשר. אך כאמור להליך כזה שהוא מחוץ לכותלי בית הדין מתייצבים הצדדים רק מרצונם אישי. ולדעת רבים זהו הליך הרבה יותר בריא משום שניסיון לפתור סכסוך, הבא מרצון שני הצדדים, הוא ניסיון עם סיכוי הצלחה גבוהים הרבה יותר. והנתונים בשטח מעידים בעד עצמם גישור או טיפול זוגי שבא מרצון הצדדים הוא אמיד לאורך זמן.

חשיפת צפוני הלב בהליך גישור

מטבע הדברים בהליך גישור גירושין צפים רוב המשברים שחוו בני הזוג במהלך חיי הנישואין עד למשבר שהובילם לנקודה בה כעת הם עומדים. כל אחד מציג את עמדתו, שלפעמים זרה וחדשה בעיני בן זוגו. כמו כן חושפים הם את צפוני ליבם. ובפרט בהליכי גישור הנעשים שלא במסגרת החוק החדש אלא מרצון טרם נקיטת הליך כזה או אחר. ואפילו לאחר נקיטת הליך מסוים מתוך רצון כנה לסיים את מערכת הנישואין ברוח טובה. תוך שליטה מלאה בסעיפי ההסכם הנוגעים באין ספור תחומים בחיי החותמים. מה שברור לכולנו שהמגשר מתוקף תפקידו נחשף למערכתיות של חיי בני הזוג, לסודותיהם, ולטענותיהם אחד כלפי משנהו. ולכל הפרטים והעובדות שהובילו למשבר הנוכחי.

חובת סודיות של המגשר

חובתו של מגשר לשמור על סודיות מידע הנובע מהליכי גישור מעוגנת בחוק. אך באה לכדי ביטוי, ביתר שאת ויתר עוז. בפסק דין רבני (ב"ד אזורי נתניה בהרכב הדיינים: הרב מיכאל עמוס – אב"ד. הרב שניאור פרדס. והרב אריאל ינאי. תיק מספר 292684/6) הדן בעינינו של טוען רבני שניסה לערוך הסכם גירושין בין בני זוג אך ניסיונותיו עלו בתהו. ולאחר זמן מה נתבקש להתמנות כטו"ר המייצג את הבעל. והודה לפני ב"ד שאכן ניסה לערוך בין בני הזוג הסכם גירושין אך משהדבר לא צלח פנה אליו הבעל בבקשה שייצגו בבית הדין בנושא. התובעת התנגדה לייצוגו של טו"ר זה וביקשה מכבוד בית הדין לפסלו מלייצג בדין זה. מנגד טען הטו"ר שאמנם ישב עם בני הזוג וניסה לערוך הסכם גירושין אך אין עובדה זו פוסלת אותו מלייצג מאחר שלא נטל מהם שכר עבור ניסיון עריכת הסכם הגירושין, ולהשקפתו אין כל בעיה משפטית שאכן ייצג מי מהצדדים.

ניצול תום לב

בסעיף 10 לתוספת לתקנות בית המשפט (גישור) תשנ"ג – 1993 נקבע: "המגשר מתחייב שהוא לא ייתן בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בכל עניין הקשור לסכסוך נושא הגישור ללא הסכמת כל בעלי הדין האחרים". עוד הוסיפו לבאר – בפסק הדין הדברים ברורים. הליך גישור הוא הליך חסוי בו שוטחים הצדדים את צפוני לבם, מתוך אמון במגשר – מתוך תקווה שזה יוכל לסיים את הסכסוך האישי שלהם – לטוב או למוטב. מגשר המנצל את תום ליבם של הצדדים ומתמנה לאחר מכן לבא- כוחו של אחד מהצדדים מפר את האמון הבסיסי כלפי הצד האחר תוך ניצול תום ליבו לצורך קידום ההליך המשפטי של מרשו הנוכחי.

תקנות הטוענים הרבניים

בדומה לכך, לפי כללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), תשמ"ו 1986, "עורך דין ישמור בסוד כל דבר שיובא לידיעתו בידי לקוח או מטעמו, תוך מילוי תפקידיו, זולת אם הסכים הלקוח במפורש אחרת. (סעיף 19) וכן: "לא ישתמש עורך דין בידיעה שהגיעה אליו מאת לקוחו במילוי תפקידו, ואשר עורך הדין לא יכול היה לקבלה בדרך אחרת, במאמץ סביר". (סעיף 21) כללים אלה חלים גם על טוענים רבניים כאמור בסעיף 15(ג) לתקנות הטוענים הרבניים, תשס"א-2001: "כללי האתיקה המקצועית, כפי שקבעה המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, לפי סעיף 109(4) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, יחולו על טוען רבני, בשינויים המחויבים בהתאם לתקנות אלה".

והייתם נקים מה' ומישראל

בספר "סדר הדין בבתי הדין הרבניים" (תשע"א) חלק א פרק שני עמוד 202 ואילך, הביא את דברי המהר"י ברונא בתשובה קל"ב שכתב שלמרות שמעיקר הדין אין כל מניעה שמי שטוען עבור בעל דין אחד יוכל לטעון גם עבור בעל דין שכנגד. ולמרות שהוא יודע את ענייניו וסודותיו של הראשון ויוכל מעתה לגלות כל זאת ליריבו – שהרי גם אם יימנע ממנו לשמש כטוען עבורו, יוכל ללמד זאת בחשאי גם בלי לטעון עבורו.  אולם פסק המהר"י ברונא כי אין לעשות כן משום שאסור לאדם לעשות שום מעשה המעורר עליו חשד ולזות שפתיים, גם אם הדבר מותר מעיקר הדין.

ראו גם בערעור משנת תשנ"ז/936 ("שורת הדין" ח' [תשס"ג] עמוד 159) שקבעו כי אל לו למורשה שייצג בעבר צד אחד לייצג כעת את הצד השני, למרות שחלף פרק זמן ארוך מאז שהוא ייצג את הראשון וכיום הוא איננו מייצגו – "והייתם נקיים מה' ומישראל"!

דברים אלה באים בקל – וחומר בנוגע להליך גישור שנערך בעבר על ידי מגשר שהופך כעת להיות בא כוחו של אחד הצדדים. כן המצב גרוע שבעתיים. לא בייצוג של טענות הלכתיות או משפטיות עסקינן כאן – כפי שדובר במקורות הנ"ל אלא גרוע מכך – מדובר בסודות אישיים עובדתיים להם הוא נחשף בתום ליבם של הצדדים – בטרם החלו הליכים משפטיים כלשהם. ועל כן החליט בית הדין לפסול את הטוען רבני מלייצג בתיק זה את התובע.

לסיכום: מניתוח פסק הדין עולה שטוען רבני שכיהן כמגשר בין בני זוג אינו רשאי לייצג לאחר זמן רב ככל שיהיה, מי מהצדדים באותו נושא. אלא אם כן הסכימו כל הצדדים המעורבים בנושא הגישור בפרוש. כעולה מליבו של פסק הדין. וכל זה בהסתמך על החוקים והתקנות היבשים. אך מצד ההלכה, מכוער הדבר שישמש המגשר כטוען באותו נושא משום שזה נוגע באי עשיית צדק ובחוסר תום לב. אלא אם כן נגדע הליך הגישור בעודו באיבו וטרם גילו הצדדים את צפוני ליבם. עוד ניתן ללמוד מפסק דין זה שלא רק מגשר הבא לערוך הסכם גירושין אינו רשאי לייצג מי מהצדדים בנושא בו ניסה לגשר. אלא גם כל בעל מקצוע שבני הזוג פתחו בפניו את סגור ליבם בתום לב כדוגמת מנחה נישואין ועוד… אינם רשאים לחליף את כובעם המקצועי ולייצג מי מהצדדים באותו נושא בו נתנו בני הזוג את אמונם בו בתום לב. כמו כן אין זה שולל את הזכות לכתיבת חוות דעת מקצועית של אותו בעל מקצוע, במידה ובית הדין יידרש לה לליבון הדין ועשיית צדק.

לתשומת ליבכם, מאמרים אלו אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי, אינם מהווים חוות דעת משפטית, ואין אחריות למסתמך עליהם. בהחלט יתכן שעובדות או הלכות משפטיות שונות ישנו את האמור בהם. בנסיבות כל מקרה ספציפי חובה להתייעץ עם טוען רבני מומחה טרם נקיטת כל צעד בעל משמעות משפטית. כמו כן המחבר אינו לוקח על עצמו לעדכן מי מהמאמרים המופיעים ויש לבדוק כל עניין לנסיבותיו במועד הרלוונטי.

לייעוץ וייצוג ניתן לפנות לכותב המאמר טוען רבני ומגשר דוד עשור 052-7196716

השאירו פרטים

מלאו את הפרטים לייעוץ מהיר

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support